רִבִּי מָנָא הֲוָה לֵיהּ מְשָׁח וְאַחְתֵּיהּ לְעַכּוֹ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִייָה בַּר אָדָא אִין הַהוּא מִישְׁחָךְ דְּבֵית מַעֲקֶה קַייָם הָא עֹנָתָךְ דְּיִפְרְקִינֵיהּ דְּלָא טָב שִׁיתָא מָנֵי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
דלא טב שיתא מני. כלומר ולמה אתה שוהא בפדיונו ועל מה אתה חס הלא אינו שוה ששה מנים או איזה סך הרבה לפדיון שלו:
ר' מנא ה''ל משח. היה לו שמן של מע''ש והורידו לעכו מקודים שפדה אותו וכשנודע הדבר לר' אייה בר אדא שעדיין לאפדאו א''ל אין ההוא דבית מעקה קיים כלומר מפני מה לא פדית אותו ואפי' השמן שלך של בית מעקה קיים הוא ומקום אחד הוא שהי' לר' מנא שמן שם ועל זה אתה סומך שיש לך שמן ואין אתה צריך לזה אפי' הכי הרי הגיע הזמן שלך שתפדה אותו:
רִבִּי נַחְמָן בַּר יַעְַקֹב מְחַוֵּי חוֹתֶל לְנַגָּרָא וּמְפָרֵק עַל פּוֹמֵיהּ. רִבִּי יַנַּאי מְחַוֵּי רוֹבַע חִטִּין לְחִטּוֹנַיָּא וּמְפָרֵק עַל פּוֹמֵיהּ. רִבִּי סִימוֹן חֲוֵוי פֵירִין לְרִבִּי חִלְקִיָּה. אָמַר לוֹ בְּשָׁוֵויהֶן אָמַר לֹו כֵּן. אָמַר רִבִּי חִלְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי סִימוֹן אֵין פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי עַל פִּי הַשּׁוֹטִין. רִבִּי פִּינְחָס חֲוֵוי פֵירִין 22a לִגְרוֹסָה אָמַר לֵיהּ בְּשָׁוֵוייהֶן. אָמַר לֵיהּ הָכֵין אָמַר רִבִּי חִלְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי סִימוֹן אֵין פּוֹדִין עַל פִּי הַשּׁוֹטִין. אָמַר רִבִּי שַׁמַּי כַּמָּה בַּר נַשׁ בָּעֵי בְטִהֲרָה טְהוֹרָה בִּתְקוּפַת תַּמּוּז בָּתַר בַּלָּנַי מַסִּיק לְזוֹרִייֵהּ וּמֵיתֵייהּ פְּרִיטִין וּמִיפְרְקִינֵיהּ. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה כַּמָּה בַּר נַשׁ בָּעֵי בָּעֲרוּבְתָא בְּפַתֵּי רַמְשָׁה מִנְשַׁייָא קַלְעָן וּמַעֲבִיר עֲלֵיהֶן וּמֵיתֵי פְרִיטִין וּמַפְרְקִינֵיהּ. אָמַר רִבִּי יוּדָן בַּר גַּדְיָא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר בּוּן מַנִּיחָן עָלָיו עַד שֶׁיִּכְמוֹשׁוּ וּפוֹדֶה אוֹתָן מוֹצָאֵי שַׁבָּת מִיָּד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' יעקב בר בון מניחן עליו עד שיכמשו. כלומר אם באו לו הפירות בע''ש ולא היה לו פנאי לפדותן היה מניחן העלין עליהן לשומרן ואפי' לא היו נשמרים בזה וכמעט עד שיכמושו העלין עליהן אעפ''כ היה נזהר מלאכלן בלא פדיון ושמוצ''ש פודה אותן מיד:
אמר ר' ירמיה וכו'. ר' ירמיה ג''כ הפליג בדבר באזהרה יתירה על פדיון מע''ש בזמן הזה ואמר כמה ב''נ צריך להזהר בו ואם אין לו מעות צריך להדר אחריהם ואפי' בערובתא שהוא ע''ש בפתי רמשא סמוך לחשיכה ואפי' מנשייא קלען ומעביר עליהן כמו קליין כלומר אפי' מהנשים שדעתן קלות וטורח הוא להוציא איזה דבר מהן אעפ''כ אם אין לו יעביר עליהן ולקבץ מהן ולהביא פריטין ולפדותו ולא יאכלנו בלא פדיון:
כמה בר נש בעי בטיהרא טיהרה בתקופת תמוז. כלומר הפליג בדבר לאזהרה יתירה על פדיון מע''ש בזמן הזה ולדקדק בו ואמר כמה צריך בן אדם להזהר בו ואפי' הוא בצהרים בחצות היום ממש ובתקופת תמוז שהחמימות גוברת הרבה:
בתר בלני מסיק לזורייה. כמו לאיזורייה כלומר ואפי' הוא צריך עוד באותו זמן החום להדר ולילך אחר הבלן בבית המרחץ ואפילו צריך להעלות לאיזור שלו ולמכרו ולהביא פריטין ולפדות המעשר כל כך צריך שיהא נזהר לפדותו אף בזמן הזה ולא לאוכלו בלא פדיון:
מחוי חותל לנגרא. הראה חותל של תמרים לאומן נגר אחד ופדה על פיו לפי שדמיו ידועים וקמ''ל דיכול לסמוך אף על הנגר הזה וכן הא דלקמיה:
מחוי רובע. מדה של חטין לטחוניא להטוחן ופדה על פיו:
א''ל בשוויהן. לא רצה לומר לו בכמה אלא תפדה אותן בשוויהן וכעס על זה וא''ל כן אמר ר' ולא גרסינן הכא כן א''ר חלקיה בשם ר' סימון שהרי ר' סימון גופיה הראה אותן לר' חלקיה אלא אגב שיטפא דלקמיה הוא:
אין פודין מעשר שני ע''פ השוטין. שאין יודעין כלום וכלומר שאין תשובה זו בשוויהון תשובה:
לגרוסה. להטוחן ברחיים של גרוסות א''נ העושה את הגרוסות:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי עַל פִּי שְׁלֹשָׁה לְקוּחוֹת וַאֲפִילוּ אֶחָד מֵהֶן גּוֹי. אֲפִילוּ אֶחָד מֵהֶן בַּעַל. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי שְׁנֵיהֶם גּוֹיִם לֹא שְׁנֵיהֶן בְּעָלִים לֹא אֶחָד גּוֹי וְאֶחָד בַעַל לֹא. אֶלָּא לִצְדָדִין אִיתְאֲמָרַת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אלא לצדדין איתאמרת. כלומר דהדר פשיט ליה לנפשיה דלא איתמר הא דר' יוחנן אלא לצדדין והיינו אחד מהן גוי או אחד מהן בעל אבל בשני גוים או שני בעלים או אחד גוי ואחד בעל בהן לא אמר ר' יוחנן:
ר' יונה בעי. נסתפק לו בדברי ר' יוחנן ושאל אם בדוקא קאמר א' מהן גוי אבל שניהם גוים א''נ שניהם בעלים שיש להם שותפות בו א''נ אחד מהן גוי ואחד מהן בעל לא או דילמא דה''ק אפילו אחד מהן גוי וא' מהן בעל בתוכן וא''כ אפי' שני גוים או שני בעלים בהן נמי שפיר דמי:
משנה: בַּעַל הַבַּיִת אוֹמֵר בְּסֶלַע וְאֶחָד אוֹמֵר בְּסֶלַע בַּעַל הַבַּיִת קוֹדֵם מִפְּנֵי שֶׁהוּא מוֹסִיף חוֹמֶשׁ. בַּעַל הַבַּיִת אוֹמֵר בְּסֶלַע וְאֶחָד אוֹמֵר בְּסֶלַע וְאִיסָּר אֶת שֶׁל סֶלַע וְאִיסָּר קוֹדֵם מִפְּנֵי שֶׁהוּא מוֹסִיף עַל הַקֶּרֶן. הַפּוֹדֶה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלּוֹ מוֹסִיף עָלָיו חֲמִישִּׁיתוֹ בֵּין שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ בֵּין שֶׁנִּיתַּן לוֹ בְּמַתָּנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בין שניתן לו במתנה. מוקי לה בגמרא לדברי הכל אפי' למ''ד דאין מע''ש ניתן במתנה כמו שאין מוכרין אותו הכא מיירי שנתן לו פירות הטבולין למעשר דזה ניתן במתנה ונקנה לו ולפיכך מוסיף הוא חומש:
מפני שהוא מוסיף על הקרן. אע''ג דחומשו של הבעה''ב מרובה הוא על תוספת איסר של זה אמרו בגמרא דאפ''ה תוספת הקרן עדיפא משום שעל החומש יכול הוא להערים כדתנן במתני' דלקמן:
מתני' בעל הבית קודם מפני שהוא מוסיף חומש. והאחר אינו מוסיף חומש דכתיב ואם גאול יגאל איש ממעשרו על שלו הוא מוסיף חומש ולא על של חבירו:
הלכה: וְאֵין חוֹמְשׁוֹ שֶׁל זֶה מְרוּבֶּה עַל תּוֹסֶפְתּוֹ שֶׁל זֶה. אָמַר רִבִּי אָבַין שַׁנְייָא הִיא שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַעֲרִים עָלָיו וּלְפוֹטְרוֹ מִן הַחוֹמֶשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' ואין חומשו של זה וכו'. בתמיה ואמאי של סלע ואיסר קודם ומשני ר' אבין שנייא הוא הכא וכו' כדפרישית במתני' הלכך של סלע ואיסר קודם מפני שהוא מוסיף על הקרן:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן הֶקְדֵּשׁ פְּדָייוֹ וְלֹא הוֹסִיף חוֹמֶשׁ הֲרֵי זֶה פָדוּי. מַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶׁפְּדָייוֹ וְלֹא הוֹסִיף חוֹמֶשׁ הֲרֵי זֶה אֵינוֹ פָדוּי. מַה בֵּין הֶקְדֵּשׁ וּמַה בֵּין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי. אָמַר רִבִּי הִילָא הֶקְדֵּשׁ יֵשׁ לוֹ תוֹבְעִין. מַעֲשֵׂר שֵׁינִי אֵין לוֹ תוֹבְעִין. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי כְּמָאן דְּאָמַר אֵינוֹ כִּנְכָסָיו. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר כִּנְכָסָיו הוּא. מַה בֵּין הֶקְדֵּשׁ וּמַה בֵּין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לֹא כְּבָר אִתְמַר טַעֲמָא הֶקְדֵּשׁ יֵשׁ לוֹ תוֹבְעִין. מַעֲשֵׂר שֵׁינִי אֵין לֹו תוֹבְעִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ולא כבר איתמר טעמא וכו'. כלומר דאפ''ה הואיל ובמע''ש אין לו תובעין חיישינן שמא יתייאש מליתן החומש:
ר' יונה בעי ניחא כמ''ד אינו כנכסיו. אלא ממון גבוה הוא ואין לו להשתמש בו לצורכו הלכך חיישינן דאתי לאשתמוטי מן החומש אלא למ''ד כממונו הוא א''כ מאי איכפת ליה ואמאי חיישינן ביה:
הקדש יש לו תובעין. הגזבר תובע אותו ליתן החומש ולא הוי ייאוש אבל במע''ש אם לא יתן הרומש בשעת פדיונו מי יתבענו ולפיכך התקינו חכמים שלא יהיה פדוי כלל עד שיתן גם החומש:
ה''ז פדוי. דאין החומש מעכב הפדיון בהקדש אבל במע''ש החומש מעכב:
רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי כְּמָאן דְּאָמַר אֵינוֹ כִּנְכָסָיו. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר כִּנְכָסָיו הוּא. מַה בֵּין הֶקְדֵּשׁ מַה בֵּין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לֹא כְּבָר אִתְמַר טַעֲמָא שֶׁכֵּן אָדָם מָצוּי לִהְיוֹת מַרְבֶּה בְּהֶקְדֵּישׁוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לא כן כבר איתמר טעמא וכו'. הא כבר אמרו הטעם דמרבה אדם בהקדישו אבל אין דרכו של אדם להיות מרבה בפדיון מע''ש להוסיף עליו טורח בעליותיו לירושלים:
ר' יונה בעי כמ''ד אינו כנכסיו. כלומר הניחא למ''ד מעשר שני ממון גבוה ואינו כשאר נכסיו ואיכא למימר דאדעתא דהכי לא הוסיף בפדיונו להוציא כ''כ מנכסיו ושיהא חל מעשר עליו על היותר ואינו אלא בטעות ברם כמ''ד כנכסיו הוא א''כ מאי איכפת ליה שהרי דין נכסיו עליהן מה בין וכו' ונימא דגם במעשר מדעתו הוא נתן הכל לשם פדיון מעשר:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן הֶקְדֵּשׁ שֶׁפְּדָייוֹ יוֹתֵר עַל דָּמָיו תָּפַס אֶת הַכֹּל. מַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶׁפְּדָייוֹ יוֹתֵר עַל דָּמָיו לא תָפַס אֶת הַכֹּל. מַה בֵּין הֶקְדֵּשׁ מַה בֵּין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי. אָמַר רִבִּי אִימִּי שֶׁכֵּן אָדָם מָצוּי לִהְיוֹת מַרְבֶּה בְּהֶקְדֵּישׁוֹ. רִבִּי זְעִירָא בָּעֵא קוֹמֵי רִבִּי אִימִּי נִבְדַּק אוֹתוֹ הָאִישׁ וְאָמַר לֹא לְכָךְ נִתְכַּוַונְתִּי. אָמַר לֵיהּ לִכְשֶׁיִּבְדּוֹק.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לכשיבדק. כלומר אם בדקוהו הולכין אחרי דבריו אבל כל זמן שלא נבדק אמרינן מסתמא מרבה בהקדישו הוא:
נבדק אותו האיש ואמר לא לכך נתכוונתי. אלא טעיתי מהו:
שכן אדם מצוי להיות מרבה בהקדישו. הלכך אמרינן מה שהוסיף יותר על דמי שויו מדעתו עשה ולא הוי הקדש טעות וגרסינן להא בפ''ק דסנהדדין בהל' ב' ושם נשתבשה הגי' ונתחלפה וגי' דהכא נכונה:
תפס את הכל. להקדש אבל מע''ש שפדאו יותר מדמי שויו לא תפס את הכל למעשר ואין להמותר קדושת מעשר:
שֶׁל סֶלַע וְאִיסָּר קוֹדֵם מִפְּנֵי שֶׁהוּא מוֹסִיף עַל הַקֶּרֶן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי סִימַיי כָּל מַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶׁאֵין בְּקַרְנוֹ שָׁוֶה פְרוּטָה אֵינוֹ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כָּל מַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶׁאֵין בְּחוּמְשׁוֹ שָׁוֶה פְרוּטָה אֵינוֹ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ. הָתִיב רִבִּי בָּא בַּר מָמָל 22b וְהָתַנִּינָן חָמֵשׁ פְּרוּטוֹת הֵן. וְנִתְנֵי שֵׁשׁ עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי סִימַאי וְקַרְנוֹ שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁינִי בְּשָׁוֶה פְרוּטָה. וְשֶׁבַע עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן וְחוּמְשׁוֹ שֶׁל מַעֲשֵֹר שֵׁינִי שָׁוֶה פְרוּטָה. וְעוֹד מִן הָדָא דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי מָנָא בַּר תַּנְחוּם רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אֵין קַרְקַע נִקְנֶה בְּפָחוֹת מִשָּׁוֶה פְרוּטָה. וְעוֹד מִן הָדָא מַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶׁאֵין דָּמָיו יְדוּעִין דַּייוֹ שֶׁיֹּאמַר הוּא וְחוּמְשׁוֹ מְחוּלָּל עַל הַסֶּלַע הַזֶּה. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי קְרִיסְפָּא רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא בְּסֶלַע שֶּׁלְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי הִיא מַתְנִיתָא. אֵי אֶיפְשָׁר שׁלֹא יְהֵא שָׁם חוּלִין כָּל שֶׁהֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' יוסי בשם ר' קריספא וכו'. דמהא לא קשיא דבסלע של מעשר שני היא מתניתא כלומר הך ברייתא מיירי שהסלע היא של מעשר שני שכבר חילל עליה בתחילה שאר פירות מעשר והיינו טעמא דמחלל למעשר זה שאין דמיו ידועין לפי שאי אפשר שלא יהא שם חולין כל שהן שהרי אי איפשר לצמצם פדיונו שמתוך שמתירא שמא יפחות ונמצא אוכלו בלא חילול מוסיף הוא על דמיו ויש בסלע זו חולין כל שהוא ולפיכך מחלל גם למעשר שני זה שאין דמיו ידועין על אלו מעות הראשונות שאם אין בו שוה פרוטה נתחלל הוא על אותו עודף חולין שבסלע של מעשר שני אבל לעולם אימא לך בעלמא דמעשר שני שאין בו שוה פרוטה שאין פודין אותו:
ועוד מן הדא דא''ר יוסי וכו'. כלומר ועוד קשיא מה היא דאמר רבי יוסי בפ''ק דקדושין ה''ג אין קרקע ניקנית בפחות משוה פרוט' דכתיב שדות בכסף יקנו ומינה ילפינן דקרקע ניקנית בכסף ופחות משוה פרוטה לאו כסף הוא וליחשב נמי להא. ועוד קשיא על עיקרא דדינא דקאמר לעיל כל שאין בו שוה פרוטה אין פודין מן הדא ברייתא דתני מע''ש שאין דמיו ידועין ואפשר שאין בו שוה פרוטה דיו שיאמר הוא וחומשו מחולל על הסלע הזה וקס''ד דעל סלע של חולין קאמר דמחללו ואף ע''ג שאין דמיו ידועין ואימר דליכא ביה שו''פ ואפ''ה מחללו:
והתנינן. בפ''ד דב''מ וגרסינן שם להאי מילתא בה''ה חמש פרוטות הן ההודיה שוה פרוטה וכו' והשתא קשיא וניתני שש על דעתיה דר' סימאי דקרנו של מעשר ג''כ צריך שוה פרוטה ולדעתיה דר' יוחנן ניתני שבע פרוטות דאף בחומשו צריך שוה פרוטה:
שאין בחומשו. אע''פ שיש בקרנו אם אין בחומש שלו שוה פרוטה א''צ להוסיף עליו החומש דלאו ממון הוא:
כל מע''ש שאין בו שוה פרוטה. לאו ממון הוא ואינו מוסיף חומש:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source